None taken

אתמול בערב רוני אמרה לי: אימא, היום לא התנהגתי יפה בגן.
באמת? מה עשית? שאלתי
אני לא יודעת, אמרה בעיניים דומעות.
אז למה את חושבת שלא התנהגת יפה?
כי מיכל (גננת מחליפה) קראה לכל מי שהתנהג יפה, לשבת לידה במפגש ולי היא לא קראה.
ובגלל זה את חושבת שלא התנהגת יפה?
כן

הנה הזדמנות ללמד אותך רוני שיעור על בחירות בחיים, חשבתי לעצמי.

את מכירה את כללי ההתנהגות בגן?
כן
תחשבי רגע ותגידי אם עשית משהו בניגוד לכללים
חשבה, ואז אמרה בקול
לא הרבצתי, לא חטפתי, לא דחפתי ושיתפתי פעולה. אז למה היא לא קראה לי לשבת לידה?
את יודעת שהתנהגת יפה?
כן
זה מה שחשוב. אולי מיכל התבלבלה, אולי היא לא שמה לב
(אולי היא קראה למי שבדרך כלל מפריע וממש התאמץ לחמש דקות, חשבתי לעצמי)


הביטוי None taken מבטא את הרעיון בצורה מושלמת.

במילה להיעלב מתחבאת המילה לב,
להיעלב זה לקחת ללב משהו שעשה או אמר מישהו אחר בכוונה או שלא.
וזו בחירה שלנו אם לקחת או לשחרר.
יש כל כך הרבה הזדמנויות להיעלב, במיוחד בעולם הילדים
אבל לא רק.

יכולתי להתקשר לגננת
ולומר לה שרוני נפגעה ושבפעם הבאה תשים לב.
אבל אני יודעת שמעבר לפינה מחכה הפעם הבאה.
מילה של חבר מהגן או ילד בגינה,
אני מעדיפה לתת לה כלים להשתמש בהם.
היא התנהגה יפה ולא תמיד הסביבה תתן לה "פרס" על זה
ולפעמים אחרים יקבלו משהו שמגיע גם לה.

נכון, היא רק בת 4.5 ובאמת נצבט לי הלב כשקולה נחנק והדמעות זלגו
אבל זה העולם, וכדאי שתהיה מוכנה אליו.
לא תמיד יתחשבו בה,
לא תמיד ינהגו בה בדרך שבה היא מצפה.

אני אומרת את זה גם להורים לתינוקות,
התפקיד שלנו להכין אותם לעולם.
למחוא לתינוק כפיים על כל התקדמות שהוא עושה,
לשבח בכל הכבוד על כל הצלחה.
כך אנחנו מרגילים אותו שהמשוב של הסביבה הוא הכי חשוב.
הגננת בגן לא תעשה את זה.
ברור שכשתינוק זוחל ובפעם הראשונה והצליח להגיע לצעצוע
אכן כדאי לעודד אותו ולומר כל הכבוד.
אבל כשהוא עושה את זה כבר חודש אפשר להפסיק :)