בספרו "כוחו של הרגע הזה" כותב אקהרט טול : "רק במצב של תודעה ללא חשיבה אפשר להיות יצירתי".
כשקראתי את המשפט הזה עצרתי לחשוב.
ניסיתי להבין למה הוא מתכוון.
הוא מסביר שהיצירה היא ממקום חסר דעת, ממקום של שקט פנימי. כשדרוש פתרון יצירתי אנחנו נעים מדי כמה דקות בין מחשבה לחוסר מחשבה.
המשפט הזה לא עזב אותי בשבועות האחרונים.
הבנתי, זה בדיוק כמו שבאמצע נהיגה/מקלחת/שטיפת כלים צץ פתאום הפתרון שחיפשנו.
בסוף שבוע שעבר פורסמה הכתבה "ארבע דרכים יצירתיות להגיע ליצירתיות"
(בעיתון כלכליסט, ראו קישור למטה)
הסתקרנתי.
הכתבה ארוכה אבל שווה השקעה. (תוכלו גם להבין את שם הפוסט)
מסתבר והוכח במחקרים, שאנשים אשר חולמים בהקיץ משיגים תוצאות גבוהות יותר במבחני יצירתיות.
זה הכה בי.
כבר כמה שנים אני שומעת מהמורות של בני תלונות על כך שהוא חולם בהקיץ. סוף סוף מצאתי לזה יתרון!
אבל כדי להינות מהיתרון צריך לחכות כמה שנים, כי הרי בבית ספר אף אחד לא מחפש יצירתיות.
בבית ספר יצירתיות זו קללה.
מתי זו הופכת להיות תכונה מוערכת? הרבה אחרי, כשמשתלבים בשוק העבודה, פתאום אנשים יצירתיים פורחים.
הם הופכים למצליחנים ומבוקשים בתחומם.
ומה לגבי תינוקות?
גם תינוקות ופעוטות זקוקים לזמן בהייה, חלימה. בסדנאות אנחנו מקדישים לכך תשומת לב, מכניסים לערסל, למנשא, נותנים תנועה מונוטונית ומאפשרים לתינוק לשהות במצב של בהייה. אצל תינוקות זה בדרך כלל מוביל לשינה טובה.
לנו ההורים יש נטייה להתרוצץ עם הילדים ממקום למקום ובין לבין למלא להם את הזמן בטלוויזיה.
כדאי לאפשר להם להיזרק על הפוף (אם אין לכם רוצו לקנות יש עכשיו מלא קופונים) או על הספה ולנוח.
בין החלימות אפשר לשמוע אותם מדברים לעצמם, וללמוד מכך המון על איך שהם מפרשים את היום שעבר עליהם.
בשבוע האחרון התנדנדתי בין אמון לחוסר אמון ביכולת שלי להצליח. באופן ישיר, גם הרעיונות לשווק פחתו ומצאתי את עצמי עסוקה בלמה זה לא יצליח במקום ביוזמה ויצירתיות.
אחרי קריאת הכתבה החלטתי ליזום חלימה בהקיץ.
אני לא טובה בזה, לא יכולה לשבת ולא לעשות כלום. אותי כבר "קלקלו"
לכן הבוקר החלטתי לנסוע לים, שם מול הגלים אצליח לחלום.
5 דקות אחרי שהגעתי צלצלה חברה והצעתי לה להצטרף.
אז אומנם לא חלמתי בהקיץ מול הגלים, אבל התמלאתי באנרגיות ובדרך הביתה באוטו צץ לי רעיון - לכתוב על זה פוסט.
לכתבה: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572606,00.html
כשקראתי את המשפט הזה עצרתי לחשוב.
ניסיתי להבין למה הוא מתכוון.
הוא מסביר שהיצירה היא ממקום חסר דעת, ממקום של שקט פנימי. כשדרוש פתרון יצירתי אנחנו נעים מדי כמה דקות בין מחשבה לחוסר מחשבה.
המשפט הזה לא עזב אותי בשבועות האחרונים.
הבנתי, זה בדיוק כמו שבאמצע נהיגה/מקלחת/שטיפת כלים צץ פתאום הפתרון שחיפשנו.
בסוף שבוע שעבר פורסמה הכתבה "ארבע דרכים יצירתיות להגיע ליצירתיות"
(בעיתון כלכליסט, ראו קישור למטה)
הסתקרנתי.
הכתבה ארוכה אבל שווה השקעה. (תוכלו גם להבין את שם הפוסט)
מסתבר והוכח במחקרים, שאנשים אשר חולמים בהקיץ משיגים תוצאות גבוהות יותר במבחני יצירתיות.
זה הכה בי.
כבר כמה שנים אני שומעת מהמורות של בני תלונות על כך שהוא חולם בהקיץ. סוף סוף מצאתי לזה יתרון!
אבל כדי להינות מהיתרון צריך לחכות כמה שנים, כי הרי בבית ספר אף אחד לא מחפש יצירתיות.
בבית ספר יצירתיות זו קללה.
מתי זו הופכת להיות תכונה מוערכת? הרבה אחרי, כשמשתלבים בשוק העבודה, פתאום אנשים יצירתיים פורחים.
הם הופכים למצליחנים ומבוקשים בתחומם.
ומה לגבי תינוקות?
גם תינוקות ופעוטות זקוקים לזמן בהייה, חלימה. בסדנאות אנחנו מקדישים לכך תשומת לב, מכניסים לערסל, למנשא, נותנים תנועה מונוטונית ומאפשרים לתינוק לשהות במצב של בהייה. אצל תינוקות זה בדרך כלל מוביל לשינה טובה.
לנו ההורים יש נטייה להתרוצץ עם הילדים ממקום למקום ובין לבין למלא להם את הזמן בטלוויזיה.
כדאי לאפשר להם להיזרק על הפוף (אם אין לכם רוצו לקנות יש עכשיו מלא קופונים) או על הספה ולנוח.
בין החלימות אפשר לשמוע אותם מדברים לעצמם, וללמוד מכך המון על איך שהם מפרשים את היום שעבר עליהם.
בשבוע האחרון התנדנדתי בין אמון לחוסר אמון ביכולת שלי להצליח. באופן ישיר, גם הרעיונות לשווק פחתו ומצאתי את עצמי עסוקה בלמה זה לא יצליח במקום ביוזמה ויצירתיות.
אחרי קריאת הכתבה החלטתי ליזום חלימה בהקיץ.
אני לא טובה בזה, לא יכולה לשבת ולא לעשות כלום. אותי כבר "קלקלו"
לכן הבוקר החלטתי לנסוע לים, שם מול הגלים אצליח לחלום.
5 דקות אחרי שהגעתי צלצלה חברה והצעתי לה להצטרף.
אז אומנם לא חלמתי בהקיץ מול הגלים, אבל התמלאתי באנרגיות ובדרך הביתה באוטו צץ לי רעיון - לכתוב על זה פוסט.
לכתבה: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572606,00.html
את תצלחי. נקודה.
השבמחקאני יודעת שכך יהיה.
אני בטוחה שכך יהיה.
המעברים ממצב אלפא של המוח למצב בטא הם מפתח משמעותי, והשליטה בהם יכולה להביא אותנו לפתח אינסקטינקט הדומה לשימת רגל בדלת, רגע לפני שנטרקה
השבמחקאהבתי את המשפט:
השבמחק"רק במצב של תודעה ללא חשיבה אפשר להיות יצירתי".
כשקראתי את המשפט הזה עצרתי לחשוב.
חמודה שלי!
יואו, יא קסם שכמוך! את מדברת אותי. כמה אני מאמינה בזמן בהיה, ב"בזבוז זמן".. כמה זה מתסכל שהמערכת מסרסת את האינדיוידואל והיצירתיות ואח"כ כשאתה עצמאי או מנהל אתה צריך ללכת לקורסים של יצירתיות וללמוד במה אתה שונה וייחודי, כי פתאום זה לא ממש עוזר להיות כמו כולם.. כמה מאמץ אנחנו עושים כשאנחנו גדולים להחזיר לעצמנו דברים פשוטים שהיו אצלנו באופן טבעי ופשוט בילדותנו.
השבמחקאהבתי מאד. וכרגיל, מתה עליך!
תודה על תגובה מקסימה!
השבמחקכיף לך שאת יודעת להיות בזמן בהיה, אני עדיין לא שם, אבל מתאמנת יותר ויותר...